יזכור ללוחמי מג"ב

גמאל מסאלחה

"ג'אמל נולד בתאריך 16.8.1973, למחמוד וכלתום מכפר דבוריה, למשפחה מרובת ילדים. ג'מאל היה הבן השלישי למשפחתו.
גדל והתחנך בכפרו דבוריה. סיים את בית הספר היסודי והמשיך לביה""ס התיכון בכפר. לאחר סיום לימודיו החליט להתגייס למג""ב. למרות שלא חלה עליו חובת הגיוס, החליט החלטה גורלית זו וידע לקראת מה הוא הולך. היה מודע לסכנות הטמונות לו בגיוסו.
במשך כל חייו היה נער נבון, אחראי, אהב את כולם וכולם אהבו אותו. דאג לכפרו ותמיד רצה להוות דוגמא טובה לאחרים ודרש מעצמו הישגים ומצוינות.
עד גיוסו עבד כמציל בחוף גולן בטבריה. מעסיקיו אהבו אותו בשל חריצותו ובשל היחס שהפגין כלפי הסובבים אותו. הציל חייהם של שני ילדים באירועים שונים, שכמעט וטבעו בחוף טבריה. מהורי אחד הילדים קיבל פרס כספי, וטיסה לחו""ל על חשבונם.
בהיותו בן 19 ב- 10.8.1992, התגייס לשירות סדיר במג""ב, עבר הכשרה בסיסית בבית חורון, ובסיום הטירונות הוצב בטול כרם. במהלך שירותו הקצר התחתן עם בחירת ליבו ג'נט, אבל לא הספיק להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם שימשיכו את דרכו.
ג'מאל הינו החייל הראשון מבני הכפר שמתגייס לכוחות הביטחון. דבוריה הוא כפר מוסלמי, לא בדואי, ובו התושבים אינם מתגייסים. תושבי הכפר ראו את גיוסו בתור בגידה.
את חג הקורבן ג'מאל חגג בבית. ביום האחרון של החג נאלץ לחזור ליחידה, ובתאריך - 27.3.1993 בשעה 9.15 בבוקר יצא לסיור במקום שוטר חבר, שביקש להחליפו. במהלך הסיור, מאחת הסימטאות של טול כרם, הותקף הסיור ע""י מחבל שהיה חמוש בתמ""ק עוזי. כתוצאה מהירי נפגע ג'אמל ונהרג במקום. בג'יפ היו איתו עוד חמישה שוטרים שנפצעו גם הם, אבל ג'אמל היה היחיד שנהרג באירוע זה.
ג'מאל נטמן בבית העלמין בדבוריה בלוויה אזרחית דתית, ללא מטחי כבוד, ללא הספדים. בלוויה לא השתתפו שרי ממשלה, ולא נציגי צבא בכירים, רק כמה חברים קרובים מהיחידה, שגם הם לא היו רצויים במקום, ואף נמנע מהם להניח את זר היחידה על קבר חברם. בכפר לא היתה תחושה של אבל, ומותו התקבל באיפוק. מסע הלוויה נערך בשעות הבוקר, כדי לא לשלהב יצרים, כי אם היה נערך בכפר מסע לוויה צבאי היו מהומות, ואת זה רצתה המשפחה למנוע.
האבל ששרר על מותו היה מורגש בתא המשפחתי בעת הכניסה לחצר המשפחה. אביו אמר: ""לא התנגדתי לגיוסו. זה מה שבני בחר, והגורל שלו נקבע מאלוהים. מי שלובש מדים ומחזיק נשק, צריך לקחת בחשבון שהוא עלול להיהרג. אני מבקש מהאל שג'מאל יהיה החלל האחרון משני העמים, ושישרור שלום בין ישראל לבין אחינו הערבים"".
משפחתו של ג'מאל כבר שכלה בעבר בן משפחה, הודא, אחות אביו של ג'מאל היתה אישתו של דיאב סלמה ז""ל, מהכפר שבלי, שנפל באסון צור בשנת 1982.
ג'מאל הותיר אחריו רעיה, את הוריו האהובים, וכן את אחיו ואחיותיו, כארם בן 23, נאסר בן 22, מאגדי בן 18, אלמזה בת 16, סמאהר בת 15, שרין בת 12, הנאדי בת 10. אחיותיו הקטנות מתגעגעות אליו מידי יום ביומו, והוא חסר להן מאוד.
חבריו מעידים ומספרים שהיה בחור שאהב לעזור לכולם וכולם אהבו אותו, דאג לכפרו, תמיד רצה להוות דוגמא טובה לאחרים ודרש מעצמו הישגים ומצוינות.
חבריו לנשק מעידים שהיה מוכן להתנדב לכל מבצע וסיור, ביצע את המשימות המוטלות עליו בצורה משכנעת וטובה מאוד, אהב לעזור לחבריו, היה ממושמע, קפדן, אהב את עבודתו וראה בה שליחות."