יזכור ללוחמי מג"ב

יאיר דגני

"יאיר נולד בעיר גאבס שבתוניס בשנת 1926, במזל אריה. בן שלישי למשפחה בת חמישה ילדים, משפחה רחבה ומבוססת. בן לדניאל ויפה ז""ל, שהיו מעשירי העיר ופרנסיה. דניאל עסק במסחר והיה ראש הקהילה, ובין היתר שימש גם כנציג הקרן הקיימת וקרן היסוד.
יאיר היה נועז ובוגר מכפי גילו, יפה תואר ומוכן לכל אתגר. עם פלישת הגרמנים לתוניס, נאלצו משפחות יהודיות רבות להעמיד כח עבודה לעזרת הנאצים. כל משפחה נאלצה לבחור אחד מהבנים לטובת המשימה הקשה. יאיר, למרות גילו הצעיר 16 שנה, היה זה שנרתם לעבודה הקשה, לקח את העול על כתפיו ופטר את אחיו הבוגרים מחובת השירות. בדיעבד, כתוצאה מיכולתו לקשור קשרים אפילו עם הגרמנים, הצליח לארגן מזון ומצרכים אחרים לטובת משפחתו, ואף דאג לאחרים.
עם סיום לימודיו הלך יאיר להכשרה להגנה ושאף לעלות לארץ ישראל, שכן גדל בבית ציוני וערכי. בתקופה זו הכיר את אשתו לעתיד - טובה. בשנת 1947 החליטו להתחתן ולעלות לארץ ישראל למרות שאביו ניסה למנוע זאת ממנו. יחד עלו לארץ באונית מעפילים בשם ""יהודה הלוי"". לרוע מזלם נתפסה האוניה ע""י הבריטים ונשלחה לקפריסין למחנות עולים. לאחר כחצי שנה, עם הכרזת המדינה הגיעו לארץ, והתיישבו בקיבוץ רגבים. שם נולד בנם הראשון, דני. בהמשך עברו למחנה זמני בעין הוד ומשם למושב צרופה. בצרופה נולדו אודי, רוני ומיכה והתחילו לפרוח עסקי החקלאות. למרות הצלחתם בחקלאות החליטו בשנת 1954 לשנות את מזלם ולעבור למושב היוגב, עליו קיבלו המלצות טובות במיוחד. במושב היוגב נולדו אורי ושי. למרות העדר רקע חקלאי מספיק, הקימו משק חקלאי יפה שפרנס משפחה רחבה וגידלו באהבה גדולה 6 בנים. החיים באותה תקופה לא היו קלים, ולמרות הקשיים הכלכליים הלכה המשפחה והתחזקה. בראשית שנות השישים סייע יאיר להוריו ומשפחתו לעלות לארץ מתוניס ועזר רבות בקליטתם.
נזכור את אבא כאיש משפחה לתפארת, חזק ויפה תואר, רגיש עד מאד אלינו הילדים. נזכור את אהבתו לספר לנו סיפורים ולנגן במפוחית וחלילית. היה כישרוני ואהב ספורט, חינך אותנו לאהבת הארץ והמדינה. היה לנו לאבא נפלא, אוהב ומסור ושימש דוגמא ומופת. עשה כל שביכולתו בכדי לתת לנו בית טוב לחיות ולגדול בו. גידל אותנו באהבה והדריך להישגים ולאהבת המשפחה והזולת."