יזכור ללוחמי מג"ב

יעקב דמרי

יעקב דמרי ז"ל נולד לדג'יריה ודוד בשנת 1947 בתוניס. עלה ארצה בשנת 1952 והתגורר בצפת.
יעקב היה בן ללא דופי. כשראה את אמו מאבדת שני תינוקות בילדותו, לא שכח בבגרותו את טראומת האובדן שחוותה האם - מה שהוביל אותה למצב בריאותי לא תקין - שם לו יעקב למטרה לגרום לה רגעי נחת רבים ככל שיוכל. וכך, בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו עשה כן, החל מעזרה בעבודות הבית השונות, עד לבילויים כמו קולנוע, טיול או סתם שוטטות יד ביד. יעקב, שגדל בבית שבו רק בנים, היה ה"ילדה" של הבית ולקח לעצמו בחן רב את כל התפקידים של האם ובכך סייע לה.
לפני גיוסו לצה"ל עבד במפעל יהלומים בעיר, שם היווה דמות חברתית מרכזית שכל חבריו נועצו בו ואהבו את קרבתו. במהלך תקופה זו עבד יעקב בשעות הבוקר, ובשעות הערב הקדיש את זמנו להשלמת לימודים תיכוניים.
יעקב למד בביה"ס היסודי במעברת צפת, ממלכתי ג', 8 שנות לימוד. תחביביו היו: צילום מקצועי, ליטוש יהלומים, ספורט חברתי וטיולים.
התגייס למג"ב, שם עבר את השירות הסדיר, מילא תפקיד לוחם, שימש בתצפית ולעיתים לקח על עצמו את תפקיד החובש. עבר קורסי חוליות וקורס חובשים בצה"ל. הוא היה שוטר נינוח, ממושמע, שקט, חברותי מסור ונאמן.
ב-4.6.67, כ"ה באייר תשכ"ז, היתה כוננות ערב מלחמת ששת הימים. יעקב היה בשעת השמירה בתעלת צלמון של המוביל הארצי, ירד אליה וטבע שם. בזמן זה יעקב היה צריך להיות חייל משוחרר עם תוכניות רבות לעתיד ורוד ומבטיח, אלא שאז ובעקבות המצב הביטחוני הוסיף צה"ל לחיילי הסדיר עוד ששה חודשי שירות, כך שכל תוכניותיו עמדו מלכת, באותו יום אומלל שבו המשפחה שכלה את יקיר בניה, בן יקר ואהוב.
יהי זכרו ברוך לעד!"