יזכור ללוחמי מג"ב

מוסא (מוחמד חסן) אגבריה

מוסא נולד ב-8.6.1944 בכפר אום אל פאחם, בשכונת אגברייה אלקינא, למשפחה דתית, אבא ואמא וארבעה ילדים ובת יחידה. החיים שלהם היו שקטים ופשוטים, האב כל היום במסגד והאם עושה את כל צרכי הבית בידיה: כביסה, ניקיון ובישולים. הבית היה חדר ושירותים ומסביבו גינה עם כל סוגי העצים: שזיף, אגס, תפוח, לימון, מנדרינה, תפוז ורימון. מול הבית היה עץ שזיפים גדול מאוד שעשה כל הזמן צל. מוסא היה יושב מתחת לעץ ומשחק עם הילדים בשכונה דומינו או משחקי אבנים.
מוסא הלך לבית הספר ולמד בו שמונה שנים. לאחר הלימודים עבד שנתיים במאפיה ואחר כך הכיר את ג'אמל, בעל מסעדה ערירי (מסעדת גמליאל בכרם התימנים) שהעסיק אותו וגידל אותו כבן.
בתאריך 8.6.1968 התחתן עם לוטפיה. הוא הכיר אותה בחתונה בשכונה כשהיתה בת 17 והתאהב בה. נולדו להם שישה ילדים: עאדל (11.9.70), עפיפה (24.2.72), עדנאן (10.5.73), עפת (23.11.74), עפאף (29.7.76) ועמראן (9.8.78) הבן הקטן שהיה גם יד ימינו במטבח..
מוסא עבד בבית חורון ובשבת שמר במשחקי כדורגל באום אל פאחם. את כל זמנו הקדיש למען אחרים ואפילו על חשבונו הפרטי. מי שהיתה לו בדיקה רפואית - הוא לקח אותו, מי שנצרך לתרופה מעיר רחוקה - היה מביא לו ואפילו מירושלים. היה לו לב גדול מאוד ואף שסבל מבעיות שונות היה ביחסים טובים מאוד עם כל העולם. אין מישהו ששנא אותו או שאמר עליו משהו רע. הוא אהב את כל האנשים ללא הבדל בין קטן או גדול, עני או עשיר, יהודי או ערבי, מוסלמי או דרוזי.
ב-1990 נכווה בנו אעדל בעבודה והיה מאושפז חודשים. הדבר ציער מאוד את מוסא והוא קיבל התקף-לב. ב-1991 קיבל התקף נוסף כשאביו נפל והפך למשותק. מוסא לקח אותו הביתה ושירת אותו עד מותו (27.5.94).
באותה שנה טבעה בתו עפיפה בים המלח לאחר שבלעה הרבה מים והיתה במצב קשה.
כמה חודשים אחר כך הלך לקופת חולים לעשות בדיקות דם ובדרכו לעבודה עבר דרך הבית לשתות תה. אשתו בכתה ואמרה לו שהיא מרגישה שיקרה משהו. באמצע הנסיעה באוטובוס אמר לנהג שיקח אותו לבית החולים הדסה, ובאמצע הבדיקות קיבל התקף נוסף. ממנו נפטר ב-6.10.1994. הוא הובא לקבורה בבית הקברות באום אל פאחם.