יזכור ללוחמי מג"ב

נביל שבסו

"יסמ""ר (סמל ראשון) נביל ז""ל, בן לפטמה ואיסמעיל, נשוי לערופה (עקד).
גויס לשירות חובה במג""ב ב- 1976. המשיך בשירות קבע במג""ב, מצודת כח, בתפקיד לוחם/נהג.
באסון צור א' נפל עם חבריו ליחידה (פלוגה כ'). בן 24 היה בנופלו. במשפחה לא מדברים בנושא ואינם מסגירים את רגשותיהם. את הכסף שקיבלו ממשרד הביטחון עבור בנם החלל תרמו למסגד המקומי בכפר. נביל היה הבן האחרון למשפחה בת 5 ילדים. עוד בנעוריו נפטר אביו. שלושת אחיו נישאו, והנטל נשאר על הנותרים.
נביל היה עלם חברותי, שיתף פעולה עם משימות ומסיבות כאחד, נתן והשקיע להצלחת המשימות, הן בארועים חברתיים והן באירועים לחימתיים.
החלל למד בביה""ס היסודי בכפר, שנה בתיכון נצרת והשלמה בצפת ובקרית שמונה, במקצוע מסגרות. תחביביו היו בעיקר כדורגל, ספורט ותחרויות.
היה במסגרת שירותו שותף להצלחות רבות בתפיסת מבוקשים בכירים.
קיבל אותות ""שלום הגליל"" ואות השירות המבצעי.
כחודש לפני שנהרג רואיין וביקש להשתחרר עקב נשואיו הקרובים והקמת משפחה, אך שאיפות אלה נגדעו בנופלו באסון צור א'. ""יהי זכרו ברוך לנצח נצחים""."