מאת שמוליק גרנובסקי- דברים לזכרו של נצ"מ בדימוס אליהו (אלי) אלון ז"ל
המ"פ הראשון שלי במג"ב – נצ"מ בדימוס אליהו (אלי) אלון ז"ל
אלי, פגשתי אותך לראשונה בקורס שאליו נשלחתי בשירותי הסדיר כקצין בגולני. שנינו היינו חניכים בקורס שהשתתפו בו קצינים מחילות שונים בצה"ל כאשר אתה היית הקצין ממג"ב. שם, בפעם הראשונה בחיי התוודעתי, דרך סיפוריך ואישיותך המיוחדת, לחיל הייחודי הזה שעד אז שמעתי עליו דברים מעורפלים והכרתיו מרחוק. כבר אז חשתי את האהבה הגדולה שלך למשמר הגבול ואת גאוותך על השתייכותך לחיל.
הפעם השנייה שנפגשנו הייתה כאשר הייתי בדרכי ללשכת הגיוס ביפו כדי להתגייס בשנית לגולני והפעם לשירות קבע. זו הייתה פגישה אקראית שבמהלכה שכנעת אותי להתגייס למג"ב. השנה הייתה 1967 וסיפרת לי על האתגרים שעמדו אז לפני החיל שעמד להיכנס ולפעול לראשונה בשטחי יהודה ושומרון. בדרכך הישירה והכובשת לב, הצלחת להשפיע עליי להתגייס למג"ב.
קלטת אותי כמ"מ בפלוגה ד' שעליה פיקדת. במהלך שירותי תחת פיקודך למדתי להכיר ולהוקיר אותך, היכרות שהלכה והעמיקה עם אדם מוסרי וקצין עם יושרה, רגיש ובעל יכולות גבוהות. דיברת אל השוטרים בגובה העיניים והיית קשוב אליהם, למצוקותיהם ולמצבם הכלכלי, הנפשי והחברתי וטיפלת באופן אישי וללא לאות בכל בעיה של שוטר שנזקק לסיוע, עד לפתרונה המלא. במיוחד היית קשוב ורגיש למצבו של השוטר הבודד. ידעת לשבת עם הלוחמים בחברותא אך גם לדרוש מהם ביצועים כמפקדם. דאגת לפקודיך ובד בבד הקפדת על משמעת ומילוי משימות באופן יסודי ועל עמידה במטרות שהצבת לעצמך ולהם. כל אלה הפכו אותך למפקד אהוב, מוערך ונערץ.
אלי, אזכור אותך כמ"פ הראשון שלי במשמר הגבול, קצין בעל כישורים גבוהים ואדם ערכי ומיוחד, היית ותהיה לי תמיד דוגמה ומופת כאדם וכמפקד.
יהי זכרך ברוך!
